On June 3rd we celebrated our sixth year of being a couple. And where did it all happen? URJ Henry S. Jacobs Camp in Utica, Mississippi. Camp plays a large role in our lives–from standing on the subway in NY singing “hineh rakevet” (here is the train) which we learned in the dining hall at camp, to lighting the candles on Friday evenings in “camp style”.
This is our first summer since 2003 (well, 2002 for Dotan) that we haven’t been involved in camp in some capacity. We miss the staff, the campers, the song sessions, the Shabbat experience, and, well, everything. Since camp started this summer live vicariously through JC, the camp director, who twitters and updates his facebook status regularly, and through other friends who are spending their summer there. We wish we could be there but instead we keep it close to our hearts and have come up with several ways to incorporate this magical place into our special day.
We received great news this week that Susan Arnold, a wonderful artist who we met through camp, will be designing a camp chuppah (wedding canopy used in Jewish ceremonies) for us and for other camp couples to get married under (shout out to Rachel Spinner and Sam Lahasky who will hopefully get married under it in their wedding in December). We are also very happy that Rabbi Valerie Cohen, our good friend and the wife of JC, will be officiating our ceremony. And last but not least we would like to incoporate camp in our gift registry. We hope that in addition to the traditional gifts, you will consider giving a small donation of $18 or $36 to camp in our honor to help others share the Jacobs magic (really, that is what we call it around camp) in the future. If it weren’t for camp we would not be together and we would not be who we are, both as individuals and as a couple. Thank you!
לפני שבועיים חגגנו שש שנים ביחד. הכרנו במחנה, ג’ייקובס, ביוטיקה מיסיסיפי – מקום שכל הזמן נוכח ומשמעותי בחיים שלנו: החל מלשיר שירי מחנה סתם ככה באמצע היום, ועד להדליק נרות בערב שבת בסגנון של המחנה.
זה הקיץ הראשון שלנו מאז 2003 (לרובין) או 2002 (לדותן) שאנחנו לא מעורבים ישירות במשהו במחנה. אנחנו מתגעגעים לצוות, לחניכים, לשירים, לשבת, ולהכל, בעצם. מזה כשבועיים, מאז שהמחנה התחיל, אנחנו חיים דרך עידכוני הטוויטר והפייסבוק של ג’יי.סי., מנהל המחנה, ושל אחרים שמבלים שם את הקיץ. היינו רוצים להיות שם, ומצאנו כמה דרכים שבהן נוכל לשלב את המחנה ביום החתונה שלנו.
השבוע קיבלנו חדשות מצויינות שסוזן ארנולד, אמנית נהדרת שאנחנו מכירים דרך המחנה, תעצב חופה של המחנה בשבילנו ובשביל זוגות אחרים שהכירו במחנה וירצו להתחתן תחתיה (כמו חברינו רייצ’ל ספינר וסם להאסקי שמתחתנים בדצמבר). אנחנו גם מאוד שמחים שהרבה ולארי כהן, חברתנו הטובה ואשתו של ג’יי.סי., תחתן אותנו. ובנוסף, אנחנו רוצים לשלב את את המחנה כמתנה לחתונה שלנו. אנחנו מקווים שתשקלו, בנוסף למתנת החתונה המסורתית, להעניק תרומה קטנה של 18 או 36 דולר למחנה לכבודנו, כדי לעזור לאחרים להנות מ”הקסם של ג’ייקובס” – ככה קוראים לזה אצלנו – בעתיד. לולא המחנה אנחנו לא היינו יחד ולא היינו מי שאנחנו, כזוג וכיחידים. תודה!
Us during a Shabbat meal in camp
